כנס 2012


banner2012_01

לחצו כאן לאתר הכנס הראשון בנושא “לחיות בעיר מעורבת”, שהתקיים בשנת 2012.

רציונל הכנס:

עקרונות הדמוקרטיה חירות, שוויון, זכויות וסולידריות משותפים למדינות הדמוקרטיות השונות. מנגנוני קבלת ההחלטות ומנגנוני הבחירה של נציגי השלטון לעומת זאת שונים ממדינה למדינה. מהיבט זה גדולה גם השונות בין ערים מעורבות במדינות הדמוקרטיות. שונות זו ראויה לעיון ולמחקר ויש לבחון אותה היטב בכדי לראות כיצד ניתן לקדם ערכים דמוקרטיים ברמה המקומית, המדינית והגלובלית.

הכנס עוסק בחקר הערים המעורבות ומטרתו לבחון דרכים חדשות לשיפור חייהם של האוכלוסיות השונות בהן. כמו כן יבחן הכנס האם יכולים מנגנוני קבלת ההחלטות בערים לאתגר את המדינה ומוסדותיה ולקדם את חיי אזרחיה, תושביה, מהגרי העבודה שבה ואחרים .

בכנס תבחן השפעתם של מספר תהליכים חברתיים היסטוריים המעוררים את הדיון על ערים מעורבות בארץ ובעולם:

  1. מודעות אזרחית מתפתחת – המודעות המתפתחת לזכויות אדם והאזרח בעקבות הידע המתהווה בתחום ובעקבות אמצעי התקשורת ההמוניים. תושבי הערים, חברי הקבוצות השונות תובעים את זכותם לתרבות, לשיתוף ולנגישות. אוכלוסיות מגוונות תובעות שקולן ישמע. המגוון שהיה קיים הופך גלוי ותובע את מימושו. “הזכות לעיר” הופכת זכות מוכרת בספרות האזרחית פוליטית.
  2. תהליכי גלובליזציה – פתיחת שווקי העולם גורמת לתנועת אוכלוסיות בין מדינות בעולם. בחיפושם אחר מקורות פרנסה מחד והשקעה כלכלית מאידך, אזרחי העולם ( מהמעמדות השונים) מתיישבים בארצות שאינן ארצות מוצאם. תהליכים אלו יוצרים מרקם עירוני חדש ואתו בעיות והזדמנויות חדשות.
  3. החלשות מדינת הלאום – רבות מהבעיות הקיימות בעולם אינן מוצאות את פתרונן במבנה הפוליטי הקיים של מדינת הלאום. (איכות סביבה, כלכלה, בטחון עולמי ועוד). אזרחים, תושבים, הוגי דעות, סוציולוגים ומתכננים מחפשים אחר מסגרות חברתיות פוליטיות חלופיות שתתנה מענה לבעיות אלו. יש הרואים בערים בכלל ובערים המעורבות מסגרת אפשרית לקידום פתרונות אלו.
  4. ייצוגיות בממשל המקומי – האם הממסד העירוני והארצי מייצג נאמנה את הקולות השונים בחברה ובקהילה? כיצד יכולה מערכת החינוך להשפיע על ייצוגיות רחבה במוסדות השלטון המקומיים בפרט והארציים בכלל? תוצגנה הסתירות הקיימות בין שלטון נציגים לשותפות ישירה באמצעות האינטרנט.
  5. בעיות איכות סביבה – התפתחויות טכנולוגיות מואצות מסכנות את המאזן האקולוגי העולמי. תהליך העיור המואץ מוצג כפתרון אפשרי לבעיה ולחילופין כאחד ממקורותיה. הדיון במאזן האקולוגי הוא דיון כולל על היחסים בין מבנה החברה לתהליכי הייצור והצריכה שלה. האם ובאיזו מידה העיר בכלל והעיר המעורבת יכולה לתת מענה לשאלות אלו? (ציפוף אוכלוסייה, מקומן של הגינות הקהילתיות והגינות הציבוריות, הפרדה ושילוב של תעשייה ומגורים ועוד).