Daily Archives: 7 בJanuary 2018


mixed-cities-552
שירות פסיכולוגי ייעוצי (שפ”י) הנחיה: היאם טנוס ואירית לויתן, יועצות חינוכיות, בעבר מפקחות אזוריות של שפ”י, משרד החינוך הגישה הנרטיבית במהותה מאפשרת “סיפורי חיים” – ככלי לפיתוח דיאלוג בין תרבותי. מטרתה להקנות כלים לקשב ולשיח המוגן על נושאים הנמצאים בקונפליקט. זאת גישה המתאימה לחברה הישראלית, בה חיות ביחד אוכלוסיות שונות, היוצרת מתח רב. נקודת המוצא היא לעודד שיח בו ניתן מקום לריבוי ולמגוון של דעות מתוך עמדה של הקשבה לסיפור האישי – האנושי, לנרטיב השונה, להדגשת הכוחות והייחודיות של האחר בסיפור ולא מתוך עמדה ביקורתית ושיפוטית המחפשת הכרעה.  עקרונות ניהול השיח המוגן שאובים מן הגישה הנרטיבית הנשענת על הקשבה ועל אי-הידיעה, על החצנת הבעיה המסופרת ויצירת הדהוד לה, תוך שהיא מאפשרת לסיפורים כואבים להישמע ותוך בניית סיפורים חלופיים ומועדפים על […]

שירות פסיכולוגי ייעוצי (שפ”י): “הגישה הנרטיבית”


mixed-cities-524
בסוד שיח    הנחיה: רות דואק, פסיכולוגית קלינית בכירה, מרים פרוכטמן יועצת ארגונית וחינוכית בסוד שיח היא ארגון לקידום דיאלוג בין כל מגזרי החברה הישראלית. הארגון הוקם ע”י פסיכולוגים קבוצתיים מהימין והשמאל הפוליטי ופעיל מ-1992. עובד בשיטות של יחסי קבוצות וגישות מערכתיות על בסיס שיטת טביסטוק. “שיטת טביסטוק בוחנת יחסי קבוצות בדגש על הפרט ותפקודו בקבוצה ובארגון, תוך התייחסות לגורמים מודעים ולא מודעים המשפיעים על הפרט והקבוצה ומידת הצלחתם בהשגת מטרות שהוגדרו”. בסדנא הוצגו עיקרי השיטה ולאחר מכן המשתתפים עברו חוויה של אירוע בין-קבוצתי ובחנו אותה בכלים של השיטה. הלמידה בשיטה זו היא בשלושה תחומים עיקריים:  למידה אישית על עצמי ועל תפקודי בתוך קבוצה, בארגון ובחברה, דפוסי התנהגות שמקדמים אותי או מעכבים ומדוע. שיפור מיומנויות בלקיחת תפקידי מנהיגות, תרגול סמכות […]

“בסוד שיח: “שיטת טביסטוק


mixed-cities-123
הבית הפתוח רמלה – קבוצת סאטיר הנחיה: טלי אהרוני וגילה כהן,  פסיכולוגיות קליניות מדריכות ומטפלות משפחתיות וזוגיות המודל של וירג’יניה סאטיר פותח ככלי לטיפול משפחתי ובמרכזו האמונה בכוחו של האדם וביכולתו להשתנות ((STST- Satir Transformational Systemic Therapy). מודל זה מיושם בבית הפתוח לקידום יחסי שותפות והבנה בין יהודים וערבים. הסדנה הסבירו בקצרה את עיקרי הגישה של המודל והמחישו באמצעות התנסות קבוצתית. הודגשו שני אלמנטים מתוך גישת סאטיר שהם רלוונטיים לעבודה עם קבוצות קונפליקט: ביסוס וחיזוק של תחושת ערך עצמי. אדם שמרגיש בעל ערך מתמודד עם העולם דרך חיבור לאנרגיית חיים ופחות דרך תגובות הישרדותיות. תחושת ערך עצמי קשורה גם לאמונה בשיוויון ערך בין כל בני האדם ללא קשר למוצאם, מעמדם או מינם. יישום מטפורת הקרחון ככלי יעיל להרחבת המודעות העצמית, […]

הבית הפתוח רמלה – שיטת וירגי’ניה סאטיר



mixed-cities-278
הנחיה: שרה קלה-מאיר, מנכ”לית הבית הפתוח ונדב שוורץ, רכז קהילה וחינוך הבית הפתוח הינו עמותה בת שני עשורים אשר מעניקה מגוון שירותים לקהילה הלהט”בית בירושלים וסביבתה, ביניהם: חינוך, רווחה ושירותי רפואה, נוער וצעירים, תחומי קהילה שונים וביניהם הפקת מצעד הגאווה והסובלנות בעיר ועוד. “כחלק מחזוננו אנו שואפים לייצר שיח פתוח ועמוק ושיתופי פעולה בין מגזרים, תרבויות ודתות שונות בע יר שמטרתם אחת – לחיות יחד בשלום והבנה. לעמותה ממשקי עבודה רבים בין מגזריים ועם גורמי ממשלה שונים”. הסדנה שהתקיימה הדגימה כיצד מחנכים לסובלנות בבתי הספר ומוסדות החינוך השונים בירושלים. מהם הקונפליקטים העולים בקרב הצוותים השונים והתלמידים? הוצגו התפיסות של התלמידים בנושא מתוך כוונה להכיל אותם ובו זמנית להעלות דרכי התמודדות עימם.

הבית הפתוח: “חינוך לסובלנות”


mixed-cities-479
הנחייה: חנין חוסין וגיא אלוני, מורים בבית הספר (עברית-ערבית) שני נרטיבים, שני מורים, כיתה אחת. שיעור לדוגמא, שבו תלמידי כיתה ט’ לומדים את הנרטיב ההיסטורי של ה”אחר”. נדגים כיצד חשיבה נרטיבית עוזרת לניתוח מציאות ולהתמודדות עם קונפליקט, על ידי הכרת השקפות שונות המגלמות מציאות מורכבת ואמת שאינה אבסולוטית. סדיקת הדיכוטומיות של טובים-רעים, אנחנו-הם, תוך שימת דגש על היכולת לחוש אמפטיה וכבוד כלפי ה”אחר”. בבסיס המפגש השוויוני בבית הספר עומדת התפיסה הדו – לשונית לפיה השפה אינה רק אמצעי חיוני לתקשורת הדדית אלא גם נדבך מרכזי בתרבות של כל אדם. עברית וערבית זוכות למעמד שווה בבית הספר, והילדים לומדים בשתיהן במקביל.

בית הספר הדו-לשוני: “נרטיבים בהוראת היסטוריה”


mixed-cities-292
מודל הלמידה המשותפת הוא חלק מהחזון של הארגון לכונן “חברה ישראלית רב-תרבותית ושוויונית, שבה האזרחים הערבים והיהודים מקיימים חיים משותפים הנרקמים מגיל צעיר בבית הספר ומחוץ לו, דרך היכרות ממשית, דרך גישור על פערים ועל הבדלי תרבות ובאמצעות פעילות בתחומי עניין משותפים ושיח שובר מחיצות; חברה שבה שפות הארץ הרשמיות – עברית וערבית – נלמדות, מדוברות ונראות, כביטוי לתרבויות ולאוכלוסיות שהן מייצגות וללגיטימציה הציבורית לשפות ולדובריהן”. הסדנה הדגימה והמחישה כיצד תלמידים יהודיים וערבים לומדים יחד לבגרות בתקשורת וקולנוע. הסדנה עסקה בנושא “מציאות מהי?” כיצד נראית המציאות של התלמידים השונים, וכיצד מייצגים אותה? ותדגים יחידת לימוד חדשה בחטיבה העליונה.

יוזמות קרן אברהם: למידה משותפת – תלמידים יהודים וערבים לומדים יחד ...